גוואלעד! חרדים במועצה
11 12 2008ביום רביעי הקרוב תכנס לתפקידה מועצת העיר הנכנסת. בקואליציה העירונית החדשה יהיו חברים 26 חברי מועצה מתוך 31. 8 מחברי הקואליציה יהיו חברי “יהדות התורה”, כלומר, שומו שמיים, חרדים לדבר ה’. כמה מיילים עם עצומות שקוראות לניר ברקת לא להכניס את החרדים לקואליציה כבר נחתו אצלי עוד בטרם פורסמו התוצאות הרשמיות, אחרים שאלו אותי איך יכול להיות דבר כזה וחלק מהטוקבקים לידיעה על כניסת החרדים לקואליציה טענו כי ברקת בגד בבוחריו. אני לא דובר של אף אחד, בקושי של עצמי. אני לא עובד בעירייה ולא אצל ראש העיר, הדבר המרכזי שאני שותף לו הוא קבוצת עבודה בנושא תכנון עיר ודיור בהישג יד במסגרת תכנית 100 הימים. חוצמזה אני עובד כרגיל: “רוח חדשה”, “צעירים במרכז” ועושה מילואים בקצב מוגבר מהרגיל. אני ממש לא שותף לביקורת על צירוף החרדים. מכמה סיבות:
1. להפריד בין טקטיקה לאסטרטגיה: הגיבוש של הסקטור הלא-חרדי בבחירות היה טקטיקה שנועדה להשיג את היעד האסטרטגי של מועצת עיר ללא עיוותי יצוג למיניהם כפי שהיה כאן ב-15 השנים האחרונות. להתנהג כסקטור נפרד, כתגובה לסקטוריאליות החרדית זה לא הדרך לנהל את העיר. אם הביקורת המרכזית, שלי ושל אחרים, כנגד הפוליטיקאים החרדים היא שהם אינם מסוגלים להתעלות מעבר לשיקולים סקטוריאליים- מדוע עלינו להתנהג עכשיו כסקטור? אם הביקורת שלנו על לופוליאנסקי הייתה שהוא צירף 2 חברי ליכוד כעלה תאנה אבל ניהל קואליציה כפופה לחצרות רבנים- איך אפשר לפסול מראש את חברות החרדים בקואליציה? אם טענו במהלך הקמפיין שרק אנחנו יכולים לנהל את העיר ב”ראיית הכלל” וב”ממלכתיות”- איך אפשר להתנהג ההפך? כעסנו על החרדים כשהם דרשו “אפליה מתקנת” בימי אולמרט, בואו לא ננהג כמותם כשהכוח חזר לידינו.
2. כי זה לא נכון: ברקת לא התחייב במהלך הקמפיין לא להכניס את החרדים לקואליציה, הוא לא עשה כמעשה “שינוי” ז”ל. הוא לא ניהל קמפיין אנטי-חרדי, לא השמיץ ולא השתמש בתעמולה זולה ודמגוגית. נכון, רבים מהתושבים הצביעו ברקת כדי לעצור את ההתחרדות. אבל לעצור את ההתחרדות פירושו החזרת האיזון במועצת העיר, פתרון צרכי החרדים בשכונותיהם, מניעת מהלכים כוחניים (שגובלים באי-חוקיות) בשכונות לא-חרדיות וחיזוק האוכלוסייה הלא-חרדית במקביל. לתת לכל מגזר את הפתרונות המתאימים לו על פי צרכיו. לעצור את ההתחרדות אין פירושו לפסול את החרדים מראש. הם לא ייעלמו מפה כמו שהערבים לא יתנדפו מפה וכמו שאנחנו לא נרד לשפלת החוף המהבילה. כדאי שכל מגזר יפנים את זה במהרה.
3. אף אחד לא חייב להם כלום: חשוב מאוד להבין על איזה בסיס נעשית השותפות עם החרדים. אף אחד לא חייב את הניצחון לא לרבי כזה ולא לרבי אחר ואפילו לא לרבי מגור. ברקת לא מתפקד כמו אולמרט עם שני חברי מועצה מסכנים, הם לא לשון המאזניים ומכיוון שצורפו אחרונים- הקואליציה לא תלויה בהם. הם איבדו שני מקומות במועצה. אם השותפות עם החרדים נעשית על בסיס ענייני ולא כפריעת שטרות על התגייסות או כהתחננות לעזרתם כלשון מאזניים- הרי שאין בה פסול. תפקידי המפתח לא נמסרים לידיהם בלית ברירה או כתוצאה מסחטנות. הלווא שגם ברמה הלאומית נוכל ליצור שותפות על בסיס כזה עם החרדים.
לקינוח, לפני 13 חודשים כתבתי כאן על הדרך שבה חשבתי לנהל את הקמפיין על ראשות העיר. אני שמח לראות ש”הקשיבו לי” (מי שאל אותי בכלל?). כתבתי אז על סקטוריאליות דברים דומים למה שכתבתי עכשיו. שתהיה לכם שבת ממלכתית.
נראה לי שכבר אמרתי קודם (אני רק לא זוכרת אם כאן או במקום אחר) שאני חושבת שנכון לצרף חרדים לקואליציה, בדיוק כמו שלא נכון שהם יהיו *כל* הקואליציה. צריך ייצוג פרופורציוני.
הבעיה שלי, אגב (איך אפשר בלי?) היא עם זה שנתנו להם את תיק ה”תחבורה ציבורית חרדית”, או משהו בדומה לזה. עוד לא קיבלתי תשובה *מה זה בדיוק* תיק תחבורה ציבורית חרדית, אבל זה נשמע לי רע. בניגוד לחינוך נפרד או תרבות נפרדת, תחבורה ציבורית בהחלט לא צריכה להיות נפרדת. ראיתי את זה באחד מאתרי החדשות, אני אשמח מאד לגלות שהם התלבלבלו (אבל אם מישהו יודע למה כן הכוונה, אנא)
תוספת לדבריך (הנכונים מאוד): כשאני נתקל בהתנגדות לשיתוף החרדים בקואליציה, ובעיקר כשעולה הטענה שברקת יהיה “כמו אולמרט”, אני מביא את הדוגמה של טדי קולק, שגם אצלו החרדים היו בקואליציה ושגם לו היה סגן חרדי (בד”כ בן משפחת פרוש). בניגוד לאולמרט, ניר ברקת לא נבחר בזכות החרדים, לא חתם איתם על הסכמים לפני הבחירות ולא הבטיח להם תיקים חשובים (שהם גם לא קיבלו). בקיצור - השוואה מגוחכת.
לעלמה עפרונית: למרבה הצער יש דבר כזה תחבורה ציבורית חרדית, מה שנקרא “קווי מהדרין” שעוברים בין השכונות החרדיות ושבהם הנשים יושבות מאחור (וגם עולות מהדלת האחורית) והגברים מלפנים. ההסדר נחשב “וולונטרי” ואין לו שום תוקף חוקי (אגב, הוא נידון בבג”צ בימים אלה), כלומר כל אחד יכול לנסוע בקו כזה ולשבת איפה שהוא/היא רוצה (ובאותה הזדמנות לספוג קללות אם משהו בהתנהגותו לא מוצא חן בעיני אחד הנוסעים). ככל הידוע לי, יש 9 קווים עירוניים כאלה בירושלים ועוד כמה עשרות קווים בין-עירוניים שמחברים ריכוזים חרדיים. בעוד שהקווים העירוניים דומים לשאר הקווים במחיר רק שמסלוליהם עוברים בין השכונות החרדיות, הקווים הבינעירוניים הם קווים “מיוחדים” שלא נכנסים לתחנות המרכזיות אלא מבצעים פיזור בין השכונות. בנוסף לכך, מחיר הנסיעה ברוב קווי ה”מהדרין” הבינעירוניים זול בהרבה מהמחיר הרגיל בקו דומה (כשהפיזור חוסך לרוב הנוסעים גם את נסיעת ההמשך העירונית). אני מקווה שבג”צ ישים סוף לאפליה הזאת.
עמית (אחר) - כמובן שאני יודעת מהם קווי המהדרין. אני רק מקווה, הו הו! כמה שאני מקווה! ש”תיק התחבורה הציבורית החרדית” לא קשור בקווי הבושה האלו. מה הוא כן יכול להיות? זו שאלה מצוינת שטרם זכתה לתשובה. אני, לכשלעצמי, מתקשה לדמיין מה זה כן יכול להיות פרט לקווים האלה אבל אני אופטימית. עוד באירופה הייתי אופטימית. אחרי הכל, חייב להיות הסבר הגיוני יותר מאשר שיתוף פעולה עם הפרקטיקה המשפילה, המבזה, והאנטי-דמוקרטית הזו, הלא כך?
דברי חוכמה וטעם.
למה מבזה משפילה ואנטי דמוקרטית? זה הסדר “וולונטרי” (בהסכמת הרבנים ובהשראתם), לא? חוצמזה, כתבתי שחור על-גבי מסך שאין לזה שום תוקף חוקי ואין לאף אחד (כולל הנהג) זכות לכפות אותו על כל נוסע.
ואם נחזור להיות קצת יותר ענייניים, העיר ירושלים היא למעשה שלוש ערים שונות. כמו שאין לאף אחד בעיה עם זה שהתחבורה הציבורית הערבית נפרדת מזו היהודית, אני לא רואה בעיה מיוחדת ב”תחבורה ציבורית חרדית” כל עוד היא לא באה על חשבון סקטורים אחרים. החרדים צורכים תחבורה ציבורית הרבה יותר מהלא-חרדים ויש להם צרכים שונים ומסלולים שונים. מבחינתי אין שום בעיה שיקבלו גם תיק נפרד. (באותה מידה אני חושב שטוב עשתה אגד שהוציאה את קווי הסטודנטים מהשכונות החרדיות.)
יש בעיה עם תחבורה ציבורית חרדית. העיר לא לגמרי נפרדת והמערכות מופעלות ע”י אותה חברה ועל בסיס אותם משאבים. לחרדים יש אינטרס תרבותי להפריד את המערכות, אך האם זה נכון וצודק כלפי הציבור הכללי, והאם נכון תחבורתית? לא יודע.
למשל, איסוף ופיזור של קווים בינעירוניים בתוך העיר תוך העמסה על רחובות עירוניים (לנסוע בבר-אילן זה לא כיף, וזה עדיין עורק עירוני חשוב)? כפילות בין קווי ‘מהדרין’ לקווים רגילים בתוך העיר? קיום תחנות מרכזיות נפרדות? האם לגיטימי לא להעביר בתחנה המרכזית קווי אוטובוס ביעירוניים, תדירים, זולים ומהירים שיכולים לשרת גם את הציבור הכללי - נניח, לחיפה?
אני לא אומר שהתשובה לכל השאלות האלו חד משמעית, אך נראה לי שהן לא נבדקו, ולתת לחרדים מאכער מטעם העירייה (שהרי מחזיק התיק לא באמת קובע משהו) לעידוד מגמת ההפרדה הקיימת, מבלי לבדוק את המצב לעומק - לא נשמע נכון. מה גם שזה משדר הסכמה עם קיומו של ההסדר ה”וולונטרי”, שהוא לב ליבה של התחבורה הציבורית החרדית, ופוגע בנשים וגברים לא-חרדיים (וגם ברבים מהחרדים) שנאלצים להשתמש בשירות הזה.
אבל בסדר, ניחא. רוצים תיק תחבורה ציבורית חרדית, שיהיה… רגע, מה איתנו??
מי בעיריית ברקת אחראי על התחבורה הציבורית שלי? יש בכלל תיק תחבורה ציבורית?
או שרק הזאת מפסגת זאב שכנראה כל מה שמעניין אותה זה לשחרר את הפקק של הרכבים הפרטיים בכביש 1 צפון?
רק שחלילה זו לא תהיה עירייה מוטת רכב פרטית. יש הרבה מה לעשות מול אגד ותכנית אב כבר היום, לא רק כשתבוא הרכבת.
עמית, אם אתה יודע את התשובה אשמח לשמוע.
עמית (אחר), אני אנסה להסביר בקצרה.
יכול להיות שלא הבהרתי את עצמי, הבעיה היא לא עם ההפרדה בין חילונים לחרדים, אלא בין נשים לגברים. הפרדה כזו צריך לבחון על רקע ההקשר הכללי שלה, שמדיר נשים מהמרחב הציבורי.[1]
אי אפשר לדבר על הסדר וולונטרי (אפילו אתה הוספת שם את המרכאות!) כשבפרקטיקה אני לא יכולה לשבת איפה שאני רוצה בלי לזכות לסנקציה. האם זה משנה אם הסנקציה פורמלית או לא? כמובן שלא! והאם הסכמת הרבנים מייצגת את הלך הרוח של כלל הציבור החרדי או את מגמות מסוימות? כלל הציבור, אנחנו נוטים לשכוח שהציבור החרדי כולל גם את ציבור החרדיות. מעבר לכך, אני יכולה להגיד לך מידיעה שגם חרדים-גברים רבים לא אוהבים את ההפרדה הזו. זה יפה שכתבת פיקסל על גבי מסך שאין לזה תוקף חוקי, השאלה היא מה קורה במציאות.
השאלה שלי הייתה אם כשאנחנו אומרים “תחבורה ציבורית חרדית” אנחנו מתכוונים לתחבורה מקבילה לזו הערבית, או שזה יופימיזם ל”תחבורה ציבורית שמפלה בין נשים לגברים”. עוד לא קיבלתי לזה תשובה.
[1] אני לא מפרטת למה מדובר בפרקטיקה משפילה ומפלה, אבל אם מעניין אותך אני יכולה להרחיב.
אהלן,
העלמה ואחרים,
לפי מה שאני מכיר (המקור=עופר ברקו’),
אין תיק כזה, וזה גם לא בדיוק תפקיד, אבל יש מישהו בעירייה שאחראי על העבודה מול אגד בהקשר של תחבורה ציבורית לחרדים. (אני לא זוכר בדיוק את ההגדרה ומטעם מי וכו’, אבל זה משהו כזה).
זה כמובן מעצבן, בעיקר בגלל שאין קונטרה לתפקיד (מהמגזר השלישי בעיקר).
אז עופר דיבר עם ברקת וכנראה שהוא יהיה האחראי בלה בלה מטעם החילוניים בכלל והצעירים בפרט.
כלומר - ביחד ישבו השניים עם אגד ויתעדפו וכאלה.
נראה מה ייצא מזה…
בטח עוד מעט שחר יגיע ויסביר את הדברים בצורה קצת יותר מדויקת..
יניב, כמו שכבר אמרתי, הבעיה היא לא (רק) עם התאמת מסלולי האוטובוסים לצרכים של קהילות מסוימות, אלא (בעיקר) השאלה אם העיריה מכירה בפרקטיקה מפלה כלגיטימית.
העלמה עפרונית - צריך להפריד לדעתי בין הכרה בצרכי החרדים בתחבורה הציבורית לבין הכרה בפרקטיקה מפלה (בעינייך וגם בעיניי) כלגיטימית. גם אני שמעתי על לא מעט חרדים המתנגדים להפרדה (אסור לבעל לשבת ליד האישה?), אבל אני מעדיף לראות את זה בהקשר רחב יותר של הקצנה דתית והגבהה הולכת וגוברת של ה”חומות”. קשה לי להאמין שביטול ההפרדה באוטובוסים תפתור את הבעיה. זה הרבה יותר עמוק.
אני מסכים גם עם דבריו של אודי וחושב שלא תמיד ההגיון התחבורתי הוא שהנחה את מי שתכנן את קווי ה”מהדרין”. למעשה, אני די בטוח שלא (ידעתם שבבני ברק אין תחנה מרכזית?). אני מקווה שמישהו במשרד התחבורה יעשה סדר בבלגן השורר בתחום. משום מה אני לא אופטימי.
ע”א: אני קצת מרגישה שאני חוזרת על עצמי, אז אני אנסה להבהיר את הדברים שלי שוב.
אני חושבת שהסדרי תחבורה ציבורית צריכים להקבע בהתאם לצרכי הציבור שמשתמש בה. אם מזהים דפוס שימוש קבוע של אוכלוסייה מסוימת (למשל מרחביה ומנחלאות להר הצופים, מבית וגן למאה שערים, מתלפיות למחנה יהודה, או כל דפוס אחר שאתה יכול לחשוב עליו) זה נכון והגיוני להתחשב בו ולהתאים לדפוס הזה קווים מסוימים. נראה לי שהתאמת קווים מסוימים לאוכלוסיות מסוימות מביאה בסופו של דבר להטבה עם *כלל הציבור*. כי נגיד אם קו היפותטי מסוים נוסע ישירות מהר הצופים לגבעת רם ובחזרה, זה מקל על העומס בקווים אחרים.
ההגיון התחבורתי הזה הוא הגיוני וראוי בלי קשר לשאלה אם מקצים ארבעה קווים לטובת חרדים, שניים לטובת סטודנטים ושלושה לטובת גמלאי ירושלים. ההחלטות האלה קשורות בסטטיסטיקות, ובניתוח מידע, ולצורך העניין לא נראה לי חשוב מי מחזיק בתיק התחב”צ[1]
להבדיל - ההחלטה אם להכריז על אוטובוסים כ”משפילי נשים”[2] משוללת כל הגיון תחבורתי ויותר מזה - סותרת אי-אילו חוקים של המדינה (אגב, יש עתירה תלויה ועומדת בנושא). אם העיריה מוכנה להכיר בפרקטיקה הזו (ועוד באופן אקטיבי! לא רק בעצימת עיניים!), בעיני זה לא לגיטימי ולא מוסרי.
[1]כל עוד לא נותנים את היחס המיוחד רק לקבוצה אחת, ואני נותנת את הקרדיט למי שצריך שכך יהיה (לפחות עד שאגלה שאני טועה).
[2] נכון שלא נעים לקרוא להם ככה? הרבה יותר כיף ונחמד לכנות אותם “קווי מהדרין”. זה נותן תחושה כאילו יש רציונל דתי שעומד מאחורי ההפרדה הזו, ואנחנו בעצם רק מכבדים את התרבות של אחרים. לא בא לי לקחת חלק במשחק הזה. ‘צטערת.
עוד געוואלד! ש”ס מצטרפת לקואליציה והופכת את מאיר תורג’מן לחבר המועצה החשוב ביותר.
במו ידיו יאכיל ברקת את המפלצת ששמה “מאיר תורג’מן”. מאיזושהי סיבה לא ברורה הבנאדם מקבל חשיפה יחסית חיובית בתקשורת, וכאופוזיציונר יחיד אין ספק שהוא יקבל המון חשיפה במסגרת “מלחמותיו למען תושבי העיר” או משהו כזה.
מן הראוי לפחות להכין (ואולי כבר יש?) את כל מה שניתן על היצור הזהף ולהתכונן למלחמה תקשורתית נגדו. אחרי הכל, אני מניח שאף אחד לא רוצה חדר שלם שאינו מסויד.